בראון, במהלך שיווקי מבריק,פנה לטובי האדריכליםלעיצוב הבית וביקש מכל אחד לבנות בית באחד המגרשים. הבית הראשון שהושלם, תוכנן ע"י האחיות חרירי ונמכר בשלושה מליון דולר, סכום לא גבוה עבור בית בהמפטונס. הלקוח קיבל את עיצוב הבית כבית חלומות והאחיות חרירי הוסיפו ערך חדש לרשימת הצלחותיהן.

כשהארי "קוקו" בראון נפטר באוקטובר 2005, הוא נפטר כאיש עשיר. עשיר מאוד אפילו.

הפרוייקט האחרון בו עסק, היה הבתים בעיירה סאגאפונק (Sagaponac ) בלונג איילנד,

נתח נדל"ן נחשק ביותר, עליו בנו עשירי ניו יורק בתי קיץ אופנתיים. כשקנה את הקרקע באזור הכי פחות נחשק בעיירה במחיר מציאה, כדרכו של כל יזם בעל חזון, ידע מפיסת קרקע זו הוא עומד לגרוף זרם מזומנים נאה, אלא שאיש לא העלה בדעתו אז, אפילו לא בראון עצמו, עד כמה נאה יהיה אותו הון עתידי. בראון התחבר לצורך הפרוייקט עם ריצ''''ארד מאייר, אדריכל מוכר וידוע בעיצוב הבית, וביקש ממנו לגייס את מיטב האדריכלים, על מנת שכל אחד יבנה בית שונה ויתן לעיצוב הבית מימד שונה. במקום לבנות קומפלקס פרברי טיפוסי המורכב מבתים דומים, החליט בראון לקרוץ לפלח השוק המתאים באמצעות בתים שונים זה מזה שנבנו על ידי אדריכלים מובילים. בראון האמין שאנשים בעלי ממון, הרוצים בית יחודי ומיוחד בהמפטונס, יעמדו בתור על מנת לרכוש את הבתים. בתדריך שקיבל כל אדריכל היו כמה כללים: בניין מאופק, צנוע במידותיו, שמיש, הגיוני ולא יומרני. מבנה שישתלב בסביבתו ויכבד אותה. האחיות גיסו ומודז''''גן חרירי תרגמו את עיצוב הבית ליצירה חדשנית ומלהיבה, עבור לקוח שעדיין אינו קיים. לדברי גיסו חרירי, לתכנן בית מבלי לדעת מי הלקוח הוא אתגר לא פשוט: "עצם העובדה שהיה עלינו לחשוב על פתרונות ההולמים מגוון רחב של דיירים היא אתגר גדול" האם בבית תתגורר משפחה עם ילדים? או אולי אנשים מבוגרים? "היינו צריכות למצוא פתרונות שיתאימו לכולם" מוסיפה חרירי. בסופו של דבר נמכר הבית לזוג ללא ילדים סמוך מאוד לאחר שהושלם. כשפגשו האחיות את הזוג, אמרה גיסו: "הבית עצמו מצא את הבעלים המתאימים לו, ולא להיפך, כמו שמקובל".

בכל עבודותיהן של חרירי בעיצוב הבית הן נמלטות מהמקובל, והמושג, כן נראה, כלל אינו נמצא בלקסיקון המקצועי שלהן. הבית בסאגאפונק הוא דוגמה משובחת למקבץ פתרונות מקוריים ולא מקובלים בהן השתמשו האחיות. את ההשראה לבית קיבלו האחיות מפסלו של אלברטו ג''''אקומטי "דמות בקופסה בין שתי קופסאות שהן בתים"

(“Figure in a Box Between Two Boxes Which Are Houses.” )

הפסל מורכב משתי קופסאות המחוברות באמצעות חלל הנמצא ביניהן ובתוך החלל, עומדת דמות אנושית- הפסל מוגבה מהקרקע באמצעות ארבע רגליים.

הבית בנוי בצורת L הנוצרת משני מבנים מלבניים מחוברים. בכל מבנה מלבני מצויים פתחים גדולים ורחבים, אותם ניתן להעלים באמצעות מערכת של תריסי מתכת שהותקנו על הקירות החיצוניים. דרך זו מאפשרת שליטה ברמת החשיפה וברמת הפרטיות, החללים מתגלים ונעלמים והופכים ציבורי לפרטי ופרטי לציבורי במינון המדוייק לעיצוב הבית המתאים לדיירים באותה נקודת זמן.

המבנה הצורני של הבית ממסגר את הנוף והסביבה עבור דייריו ומאפשר לסביבה, לחזות בפעילות החברתית הרוחשת בטבורו של הבית: ברכת השחיה והמשטחים המפלסיים המקיפים אותה הנשקפים מכל חלון בבית, ואף, במידה מסויימת, גם מהרחוב. בהית המינימליסטי והאלגנטי, משמש לעיתים כבמה עליה מתרחשת פעילות אנושית וחברתית, המשקפת את האיכות הדרמטית שלו.

לבית, למרות שטחו הגדול, כ- 450 מ"ר, יש נוכחות צנועה, נעימה ובלתי מאיימת. העובדה שגם הוא, בדומה לפסל ממנו שאב השראה, נראה קליל ואוורירי, כמעט מרחף מעל הקרקע, תורמת רבות לנוכחות האלגנטית והידידותית.

שביל ארוך ומוגבה מעל הקרקע מוביל לדלת הכניסה הראשית. כל חללי המגורים נמצאים במפלס אחד: ארבעה חדרי שינה, מטבח פתוח הצמוד לחדר המגורים, חדר אוכל, חדר מגורים נוסף, חדר עבודה וספרייה בה נמצא גם בר משקאות. מתוך כל אחד משני חדרי המגורים ניתן לצאת ישירות לבריכת השחיה דרך דלתות הזזה גדולות. בקומת המרתף, נמצא חדר שינה נוסף וחדר הקרנה רחב ידיים.

"כשהארי "קוקו" בראון פנה אלינו, הוא ביקש שניצור אמנות" מספרת גיסו חרירי, "ניסינו לעשות דבר מה שיש בו ערך אמנותי, כל האזור הפך להיות כמעט מוזיאון לאדריכלות" מאמציהן של האחיות חרירי עלו יפה והן הצליחו ליצור עיצוב בית מלהיב, חכם ואלגנטי עם הקשרים אמנותיים נרחבים. בני הזוג שרכשו אותו, סיפר מאוחר יותר שהם התאהבו בבית במבט ראשון.