החוץ כמו הפנים זוכה  בשנים האחרונות לתשומת לב עיצובית. אנשים שבונים קירות שקופים מאפשרים לחוץ להיראות מתוך הבית כך שהחוץ עצמו מעוצב בדקדקנות שמקרבת אותו לפנים. בתהליך טשטוש הגבולות הזה חל שינוי בתפיסה העיצובית וכעת קיימת קרבה בין ריצוף החוץ לריצוף הפנים. כך שלמעשה נוצר רצף של משטחים. בזכות ההתפתחויות הטכנולוגיות, החומרים הקיימים כיום עמידים במיוחד, ולכן מתאפשר השימוש הכפול באותו החומר, בבית ומחוץ לו .

סוגי הריצוף השונים:
אריחי טרצו :מרצפות הטרצו בנויות משתי שכבות: השכבה התחתונה היא יציקת בטון ומעליה יש שכבה של מוזאיקה המורכבת מאבנים קטנות הקרויות אגרגטים- מלט, קוורץ וחול ים (במרצפות הצבעוניות מוסיפים פיגמנטים). משפחת מרצפות הטרצו כוללת גם את מרצפות הסומסום ואת מרצפות "פלחי השיש"- ההבדל ביניהן הוא בגודל האבן שבשכבת המדרך העליונה. מרצפות הטרצו הן עמידות במיוחד, ושומרות על הברק לאורך זמן.  כאשר הן נפגעות אפשר לתקנן ולחדשן על ידי ליטוש והברקה מקצועיים.

אריחי קרמיקה וגרניט פורצלן: אריחי הקרמיקה עוברים זיגוג בשכבת גלזורה, בעוד שבגרניט הגלזורה מעורבבת בחומר ונשרפת יחד אתו, ולכן הוא עמיד יותר. אריחי קרמיקה לריצוף חוץ מצוירים עמידים פחות בפני תנאי מזג האוויר, ולכן מומלץ להשתמש בהם  רק באזורים מוצלים. יש לבחור באריחים שהטקסטורה שלהם מחוספסת מעט שתמנע החלקות

בטון יצוק חלק: ריצוף בטון  בהטבעות וצריבות שונות מקנות לו מראה של אבן ריצוף. קיימות שיטות שונות של צריבה והטבעה מונעות החלקה.

ריצוף באבן: מתאים למשטחים גדולים במיוחד ויתרונה הוא שעם השנים היא מתיישנת ומקבלת מראה טבעי, ומשתלבת בהרמוניה בצמחייה שמסביב.

קיימת אפשרות נהדרת להשתמש בחומרים מעט פחות רווחים ואני מתכוונת לחלוקי נחל, חצץ בטקסטורות וצבעים שונים, קליפות עצים אשר מונחות בתפזורת ונתחמת על ידי צמחייה.

ריצוף חוץ מעץ: ככל שהעץ צפוף ויבש יותר, כך גבוהה יותר מידת בעמידות שלו. בקטגוריית ריצוץ זו תמצאו את אדני פסי הרכבת הנפוצים בעיצוב גינות.

סגנונות ריצוף: עד כה סקרנו את החומרים המשמשים לריצוף, כעת נדבר על קוויים עיצוביים:
לאחרונה חזר המראה היפאני לאופנה, ועמו השימוש ב"אבני קפיצה"-  מדובר באבני בזלת מסותתות בצורה לא אחידה המונחות במרווחים לא-סימטריים, כך שביניהם מבצבץ לו עשב מהאדמה.
שילובי הטקסטורות בהשראה היפאנית מספקים משחקי צבע בין חומרים. אלמנט יפני נוסף הוא , שימוש בחצץ דק מאוד לצד חלוקי נחל לבנים, המונחים על גבי חצץ שחור. משחקי הצבע הללו נפוצים מאד בגנים יפאניים.

השילוב של מים בתוך הריצוף גם אופייני לעיצוב היפאני. לעתים אפשר לגלוש עם אלמנט המים אל תוך ריצוף הפנים.  למרות שנהוג במקרים רבים להשתמש באותו ריצוף לפנים ולחוץ כדי ליצור המשכיות, כן רצוי להגדיר כל אחד מהחללים על ידי הפונקציה שלו- אפשר לעשות כן על-ידי הנחת קאנט מגדיר בין סוף ריצוף החוץ ותחילת הגינה. קאנט שכזה יכול לבוא בצורת פס של דקורים למיניהם, לדוגמא דקורים של חלוקי נחל דקים המודבקים על גבי רשת. אפשר גם להשתמש באדני רכבת השקועים באדמה או בלוחות אבן מפירוקים .
הזכרנו קודם את העץ : העץ הוא חומר מצוין לשימוש בחוץ, ובתנאי שיקבל טיפול מתאים של שימון ושיוף כל שנה או שנתיים. קיימים סוגי עץ  רבים, אך רצוי להשתמש בעץ באיכות טובה כמו איפאה אף שהוא הרבה יותר יקר. אם  בחרתם באורן רצוי להשתמש באורן מסוג  קרוליינה, שעבר תהליך אימפרגנציה המגן על העץ.  זכרו כי ככל שמשקלו של העץ גדול יותר כך הוא עמיד יותר בפני פגעי מזג האוויר.
ריצוף ליד הבריכה:  לריצוף האזור שמסביב לבריכה כדאי לבחור חומרים עמידים בתנאי בטיחות ואחזקה, החומרים המומלצים לאזורים אלו הם העץ, אבן לא חלקה (אנטיסליפ), גרניט פורצלן אנטי סליפ, או אבן טבעית מחוספסת מותזת בחול. בכל סוגי הריצוף ניתן לשלב פסיפס מאבן-  הריצוף בפסיפס מונע החלקה בצורה הטובה ביותר, השיטה לבדוק רמת החלקה של חומרי הריצוף, היא פשוטה ביותר, יש להרטיב את החומר במים ולנסות להחליק עליו רגל חשופה. אם חשקה נפשכם בכתמי צבע ליד הבריכה תוכלו להשתמש בפסיפס קרמיקה וזכוכית.